ימים 1–2 / טיסה ישירה תל אביב–באקו, העיר השחורה-לבנה – נסיעה אל קובה
בערב נצא בטיסה ישירה אל באקו (Baku), בירת אזרבייג'ן והעיר הגדולה והעשירה ביותר בה, היושבת לחופי הים הכספי – העשיר במלח, גז ונפט. היא מכונה "עיר הרוחות" (היא נמצאת באזור שבו מנשבות רוחות חזקות וידועות לשמצה). הדבר הבולט מכל הוא הניגודים השונים והקיצוניים: רובם המוחלט של תושביה הם מוסלמים שיעים, אך האלכוהול זורם בה בנדיבות והנשים מתלבשות בסגנון מודרני. השפה הרשמית היא אזרית, אך כמעט כולם דוברים רוסית. בעברה הייתה מדברית ושטוחה ועתה היא אימפריה של גורדי שחקים, כבישים רחבים ומכוניות פאר, יש בה רכבת תחתית עם שלושה קווים ומנקי רחובות עם מטאטא עשוי מזרדים. בלילה הופך קו הרקיע של העיר ייחודי וצבעוני משום שכל המבנים מוארים בשלל צבעים ותמונות מתחלפות. ואולי הניגוד הגדול ביותר הוא העיר באקו אל המתחדשת, המודרנית, המשדרת שפע, אל מול שאר המדינה המסורתית, הענייה.
עם הנחיתה מאוחר בלילה, ניסע למלוננו, נקבל חדרים ונלך לישון כמה שעות.
בבוקר, אחרי ארוחת הבוקר ניסע לאורך הים הכספי, מערבה, אל המדרונות הצפוניים של רכס הקווקז הגבוה, היורד בשיפוליו אל הים הכספי. מדרונותיו הצפוניים "מדבריים יותר" בהשפעת הים הכספי והקירבה אל מדבריות מרכז אסיה (שבטורקמינסטן, קזחסטן, אוזבקיסטן, דגסטן ועוד), אם כי מושלגים בחורף ושיאיהם עוטי שלג כל השנה; מדרונותיו הדרומיים (אליהם נגיע בהמשך הטיול) מקבלים גשם רב יותר ומנקזים את רוב אזור הקווקז בנהרות ענק, ולכן הם משופעי יערות מפותחים של מחטניים ושל רחבי עלים. יעדנו הכפר קובה (Quba) – עיר קטנה, הידועה במטעי התפוחים שלה ובתעשיית השטחים הייחודית. במרכז העיר זורם נהר, כאשר מצדו האחד מתגוררים אזרים מוסלמים ובצדו השני ה"יהודים הרריים" בשכונה משלהם – שכונת קרסניה סלובודה (Krasnaya Sloboda). היחסים בין שתי האוכלוסיות טובים מאוד.
כשנגיע לקובה נעלה על מיניבוסים כדי להגיע לכפרים המבודדים של הקווקז: הכפר הציורי חינלינג (Khinaliq), הנמצא בגובה 2,350 מטר, מעליו נישאים הרכסים המושלגים המגיעים ל-4,200 מטר, ובמדרונות המוגנים מרוחות הים והמדבר נראה יער וחורש יפיפיים. זו עונה שהמקומיים מתכוננים לקראת עבודות הקיץ – מכינים את השטחים החקלאיים ושותלים/זורעים, בונים מחסות לרוח ויוצאים עם העדרים אל השטחים הפתוחים. נטייל בכפר, נראה את שיטת הבנייה המיוחדת, נאכל ארוחה צהריים בבתי המקומיים ונראה את המוזיאון "החדש" שלהם המציג את חייהם של אנשי ההרים (המכוניםShahdagh ע"ש ההר הגבוה ביותר בתחומי אזרבייג'ן).
נמשיך לכיוון לאזה (Laza, בה נבקר ביום הבא) במעלה רכס הקווקז הגבוה, אל מלוננו, בו נאכל ארוחת ערב ונלון.
יום 3 / טיול בקובה – הר באשבאר מג הקדוש – באקו
בבוקר ניסע לאורך הים הכספי, מערבה, אל המדרונות הצפוניים של רכס הקווקז הגבוה, היורד בשיפוליו אל הים הכספי. מדרונותיו הצפוניים "מדבריים יותר" בהשפעת הים הכספי והקירבה אל מדבריות מרכז אסיה (שבטורקמינסטן, קזחסטן, אוזבקיסטן, דגסטן ועוד), אם כי מושלגים בחורף ושיאיהם עוטי שלג כל השנה. ניסע לכפר קובה (Quba) – עיר קטנה, הידועה במטעי התפוחים שלה ובתעשיית השטחים הייחודית. במרכז העיר זורם נהר, כאשר מצדו האחד מתגוררים אזרים מוסלמים ובצדו השני ה"יהודים הרריים" בשכונה משלהם – שכונת קרסניה סלובודה (Krasnaya Sloboda). היחסים בין שתי האוכלוסיות טובים מאוד.
כשנגיע לקובה נעלה על מיניבוסים כדי להגיע לאחד מהכפרים המבודדים של הקווקז: הכפר הציורי חינלינג (Khinaliq), הנמצא בגובה 2,350 מטר, מעליו נישאים הרכסים המושלגים המגיעים ל-4,200 מטר, ובמדרונות המוגנים מרוחות הים והמדבר נראה יער וחורש יפיפיים. נטייל בכפר, נראה את שיטת הבנייה המיוחדת, נאכל ארוחה צהריים בבתי המקומיים ונראה את המוזיאון "החדש" שלהם המציג את חייהם של אנשי ההרים (המכוניםShahdagh ע"ש ההר הגבוה ביותר בתחומי אזרבייג'ן).
נחזור לקובה, ונכיר את שכונת קרסניה סלובודה (Krasnaya Sloboda) היהודית: נראה את סגנונות הבנייה האופייניים לקהילה זו, את בתי הכנסת – אחד פעיל והשניים האחרים לאו, את בית הקברות ואת אנשי השכונה הזוכרים ימים טובים יותר. לאחר הביקור בשכונה נלך לראות את אריגת השטיחים, המהווה ענף חשוב בעיירה ומקור פרנסה לנשים. נעשה שיעור באריגת שטיחים מנשות המקום המומחיות.
נצא בחזרה אל באקו, לאורכו של הים הכספי. עם הגיענו נאכל ארוחת ערב.
לינה בבאקו.
יום 4 / על "דרך המשי" לגבלה – קבר של דירי באבא – מסגד יום השישי בשמחי ואומנים ועודי מלאכות בלהיג'
בבוקר נצא לנסיעה לאורך המדרונות הדרומיים והמיוערים של הקווקז הגבוה, בתוואי של דרך המשי האגדית שהגיעה ממזרח וחצתה את הקווקז בדרכה לחופי הים התיכון, לשווקי קונסטנטינופול (איסטנבול) ואירופה. ניסע לכיוון גבלה (Gabala) – שיבוש שמה של עיירת שוק סואנת גוטגאשין (Qutqasin). נעצור במרזה (maraza) ונלך לבקר בקברו של דירי באבא (Diri Baba) הבנוי כמו קן של עיט, בסלע. נעלה ברגל אל הצוק שמעל הקבר כדי לצפות על הסביבה. נמשיך אל שמחי (Shama'hi) שהייתה עיר חשובה מאוד בתקופת שושלת שירוואן (המאות ה-9–19, בירתם הייתה שאקי, אליה נגיע מחר); היא נהרסה עד היסוד ברעידות אדמה ובפלישות וכיבושים, ומה שנראה היום הוא תוצר של בנייה במאות האחרונות. ניכנס למסגד הגדול של שמחי – מסגד ג'ומה ("מסגד יום השישי") אחד המסגדים הגדולים באזרבייג'ן, שנבנה במקור בשנת 743, ונבנה מחדש באחרונה בסגנון טורכמני (כמו שאנו רואים באיסטנבול היום), בשונה משאר מסגדי אזרבייג'ן הבנויים בסגנון פרסי ואסייתי. נבקר גם בגומבוז יאדי – מאוזוליאום 7 הכיפות – מקום קבורתם הציורי של סולטני השושלת.
אחרי הביקור במקום נמשיך לכפר לאהיג' (Lahij) השוכן בלב הרי הקווקז לצדו של קניון קירדאמאן הפראי, היוצר מתלולים ציוריים וקניון מרהיב. לאהיג' הוא כפרם של בעלי מלאכה מוכשרים, שישב בעבר לחופי הים הכספי ונמלט לכאן מאימת מאבקי הכוח בין הטורכמנים, הפרסים, הביזנטים ועמים אחרים. בכפר, שנבנה לפני למעלה מ-1,000 שנה, יושבים דורות של בוני תנורים, מעבדי עורות, חרטים, קדרים, חרשי ברזל, גלפי מתכת ועץ, אורגי חוטים ובדים ורצעים ועובדי עורות.
לקראת ערב נגיע לגבלה, בה נאכל ארוחת ערב ונלון.
יום 5 / גבלה – שאקי על דרך המשי האגדית
לאחר ארוחת הבוקר נצא לטייל סביב גבלה, הטובלת ביער של רחבי עלים; מעליה עדיין ניצבת תחנת מכ"ם סובייטית (RLS) הפועלת בטכנולוגיה מיושנת ושייכת עדיין לרוסיה (על יחסי רוסיה-אזרבייג'ן ורוסיה-קווקז תשמעו בטיול). יש הטוענים שפצחנים מארה"ב מצליחים לרגל בעזרת התחנה על הקווקז ומרכז אסיה. נעלה ברכבל לגובה 1,920 מטר, לנקודת נוף נהדרת בתוככי היער, על ההרים סביב ועל עמקי הרוחב. נחזור למטה, ונעצור לראות את אגם נוהור ואת המפל החמדמד שיורד אל גבלה. אם יוותר זמן (ויהיה לכם עניין) ניכנס לאתר הארכיאולוגי גבלה, שתוארה ע"י פיליניוס הזקן ב-77 לספירה כעיר הגדולה באלבניה הקווקזית (שלא תתבלבלו, זו לא אלבניה של מזרח אירופה). גבלה כיכבה במלחמות בין עמי הקווקז (קולחים, אלבנים, ארמנים) ובמלחמות עם העמים הטורכמנים (סלג'וקים, מונגולים, אוגוזיים) וגם במאבקי הכוח בין השליטים של האזור. שיא יופיה הוא השער הענק שנחשף במקום.
נמשיך אל שאקי (Sheki), בירתם של השירוואנים (Shirvans), שמשלו באזור מ-800 ועד 1607, העיר העתיקה והציורית ביותר באזרבייג'ן. זו גם נקודה חשובה על דרך המשי ועל הדרך הטראנס קווקזית שירשה אותה. עם הגעתנו נצא לסיור בשאקי: נתחיל בשוק המקומי (The local market) ונהנה מהשפע והצבעים והטעמים. נמשיך אל ארמון הקיץ של החאן (Khan's summer Palace), בן שתי הקומות שנבנה במאה ה- 18, ובשטחו. נוף נפלא של העיר והיערות המקיפים אותה נשקף ממנו, קירותיו מעוטרים בפרסקאות מרהיבים וחלונותיו עשויים זכוכית צבעונית בעבודת יד מוקפדת ויפה, הידועה בשם "שבקה". נכיר את טכניקת העיטור ונעבור שיעור בבניית שבאקות קצר. נטייל אל אחד הקראוואנסראי המקומיים – אכסניות גדולות על דרך המשי ששירתו את ההולכים על הדרך, את בהמותיהם ואת סחורתם (שלעתים נמכרה במקום); שני המבנים האלה הם עדות לאדריכלות האסלאמית במלוא יופייה. כמו כן נכיר גם מלאכות טיפוסיות שהגיעו בדרכי המשי לאזור, כמו מלאכת הזכוכית.
ארוחת ערב ולינה במלון בשאקי.
.
יום 6 / הדרך חזרה לבאקו: הכפר האלבני קיש – השכונה היהודית באוגוז – באקו – "ההר הבוער"
נשלים את ביקורנו בשאקי, ונצא דרומה אל הכפר קיש (Kish) – כפרם של האלבנים – מיעוט נוצרי באזרבייג'ן, שחי בה אלפי שנה (שריד לממלכה גדולה ומפוארת שעמדה כאן). נבקר בחצר הכנסייה האלבנית, הנחשבת לעתיקה ביותר באזרבייג'ן מהמאות ה-6–7 לספירה, ונראה בחצר את הקברים של "הג'יינט" (האנשים הענקים) ונשמע את התיאוריות לגבי מוצאם. נעשה פיקניק קטן בתוככי היער היפיפה הזה, שבו אנו נוסעים, ולאחריו נמשיך בנסיעה אל הכפר אוגוז (Oguz) שם חיה קהילה של "יהודי ההרים", שהשאירו אחריהם שכונה חמדמדה ובית כנסת המטופח ע"י תורמים.
לקראת הערב, ולפני שנלך לאכול, ניסע אל אתר יאנאר דאג (Yanar Dag) – "ההר הבוער" שבו פורצת אש מתוך האדמה, 365 ימים בשנה. יאנאר דאג הוא חלק מהאמונה הזורואסטרית (ואולי זה שנתן רעיון לזורואסטרים לקדש את האש)(יש האומרים שהזורואסטריות השפיעה על היהדות, בעיקר בענייני טוהרה ודואליות מוסרית).
ארוחת ערב ולינה בבאקו.
.
יום 7 / ביקור ב"מקדש האש", שייט על הים הכספי ומרכז התרבות היפה בעולם – חוויות סוף טיול
את יומנו האחרון בטיול נקדיש לכמה חוויות מיוחדות: נתחיל בחלק העתיק של הבירה האזרית: העיר העתיקה והטיילת של באקו. העיר העתיקה – "איצ'רי שהר" (Icheri Sheher) "העיר שבתוך העיר" – ליבה הפועם של העיר באקו נתון בתוך חומות, שעומדות על תילן מאות בשנים. נטייל בינות לסמטאות הציוריות והמבנים ההיסטוריים, כמו ארמון שירוונשאח (Shirvanshakhs Palace), מגדל הבתולה (Maiden Tower), החאנים (Karavansaray אכסנייה על דרכי המסחר) והרוכלים. נלך לאורך רחוב ניזמי – רחובה הראשי של האינצ'י שהר, ונראה את המבנה המיוחד של המוזיאון לספרים מיניאטוריים ע"ש ניזמי (Nizami Museum of Azerbaijan Literature), משורר וסופר חשוב מימי הביניים של מרכז אסיה, את המבנים הישנים והציוריים ואת המבנים המודרניים הניבטים מהעיר החדשה ויוצרים קו רקיע מעניין.
נראה מרחוק את מגדלי הלהבה (The Flame Towers), שמייצגים יותר מכל את העוצמה הכלכלית ואת המודרניות של אזרבייג'ן (או לפחות איך היא רואה את עצמה) ואת העתיד שהיא חוזה לעצמה.
נמשיך אל מרכז התרבות ע"ש היידר אלייב (Heydar Aliyev Cultural Complex) – האיש שהצמיח את אזרבייג'ן למה שהיא היום. המבנה המיוחד במינו נבנה ע"י ארכיטקטית עירקית-בריטית המאוד מפורסמת זאהא חדיד (Zaha Hadid). נראה את הבניין היפיפה והמיוחד – מכל זווית. ניסע אל חצי האי אבשרון – הבליטה של היבשה אל תוך הים הכספי ונקודה אסטרטגית לאורך ההיסטוריה. ניסע אל המקדש הזורואסטרי (Ateshgah) בו דולקת תמיד אש – חלק מהאידיאולוגיה של הדת הפרסית. נבקר במקדש ונכיר את אורחות חייהם.
נחזור לעיר ונעלה על ספינה, על מנת לשוט על הים הכספי ולראות את נפט דאסלאן (neft daslan) – עיר הנפט הגדולה היושבת בתוך הים הכספי, האחראית לשאיבת הנפט והגז במקום. הנפט שהיה ידוע כבר מימיו של מרקו פולו (וחשבו שהוא עוזר נגד חוליי עור) הוא מקור עושרה של אזרבייג'ן, אבל היום היא יודעת על הנזקים שהנפט גורם לסביבה ועל התדלדלותו באדמה והיא פועלת לסביבה נקייה (כמו הטיילת בבאקו) מחד ונערכת ליום הכלכלי הבא – בה האנרגיה לא תבוא מנפט ומגז או שהמאגרים יתדלדלו ולא יהיו ענף מניב.
ארוחת ערב חגיגית ולינה בבאקו.
*כיוון שמשטר הרוחות אינו יציב על הים הכספי, ובעיקר בעונות המעבר – ייתכן והשייט יתקיים בשעה ארחת, בהתאמה למשטר הרוחות, ואפשרי שלא יתקיים. במידה ולא, נטייל באתרים אחרים בעיר.
יום 8 / טיסה ישירה חזרה לישראל
אחרי ארוחת הבוקר נצא לשדה התעופה כדי לטוס חזרה לישראל. |